Moše ben Naḥman (1194-1270) eli Nahmanides

על בראשית

ˁal berešiṯ

Genesiksestä

הקדמה

haqdama

Esipuhe

בשם האל הגדול והנורא. אתחיל לכתוב חידושים בפירוש התורה. באימה ביראה ברתת בזיע במורא. מתפלל ומתודה בלב נדכה ונפש שבורה. שואל סליחה מבקש מחילה וכפרה. בקידה בבריכה בהשתחויה. עד שיתפקקו כל חוליות שבשדרה. ונפשי יודעת מאד ידיעה ברורה. שאין ביצת הנמלה כנגד הגלגל העליון צעירה. כאשר חכמתי קטנה ודעתי קצרה כנגד סתרי תורה. הצפונים בביתה הטמונים בחדרה. כי כל יקר וכל פלא. כל סוד עמוק וכל חכמה מפוארה. כמוס עמה חתום באוצרה. ברמז בדבור בכתיבה ובאמירה. כאשר אמר הנביא המפואר בלבוש מלכות והעטרה. משיח אלהי יעקב ונעים הזמירה. לכל תכלה ראיתי קץ. רחבה מצותך מאד. ונאמר פלאות עדותך על כן נצרתם נפשי. אבל מה אעשה ונפשי חשקה בתורה. והיא בלבי כאש אוכלת בוערה. בכליותי עצורה. לצאת בעקבי הראשונים אריות שבחבורה. גאוני הדורות בעלי גבורה. להכנס עמם בעובי הקורה. לכתוב בהם פשטים בכתובים ומדרשים. במצות ואגדה. ארוכה בכל ושמורה.

be-šem ha-ˀel hag-gaḏol we-han-nora ˀaṯḥil liḵtov ḥiddušim be-firuš hat-tora be-ˀema be-jirˀa be-raṯaṯ be-zeaˁ be-mora miṯpallel we-miṯwadde be-lev niḏke we-nefeš ševura šoˀel seliḥa mevaqqeš meḥila we-ḵappara be-qiḏa be-veriḵa be-hištahawaja ˁaḏ šej-jiṯpaqqequ kol ḥuljoṯ šeb-be-šiḏra we-nafši joḏaˁaṯ meˀoḏ jeḏiˁa berura še-ˀen beṣaṯ han-nemala ke-neḡeḏ hag-galgal ha-ˁeljon ṣeˁira ka-ˀašer ḥoḵmaṯi qetanna we-ḏaˁaṯi qeṣara ke-neḡeḏ siṯre tora haṣ-ṣefunim be-veṯah haṭ-ṭemunim be-ḥaḏrah ki kol jaqar we-ḵol pele kol soḏ ˁamuq we-ḵol ḥoḵma mefoˀara kamus ˁimmah ḥaṯum be-ˀoṣerah be-remez be-ḏibbur be-ḵeṯiva be-ˀamira ka-ˀašer ˀamar han-neviˀ ham-mefoˀar bi-lvuš malḵuṯ we-ha-ˁaṭara mašiaḥ ˀelohe jaˁaqov we-naˁim haz-zemira (tehillim 119:96) le-ḵol tiḵla raˀiṯi qeṣ rehava miṣwoṯeḵa meˀoḏ we-neˀemar (tehillim 119:129) pelaˀoṯ eḏwoṯeḵa ˁal-ken neṣaraṯam nafši ˀaval ma ˀeˁeśe we-nafši ḥašeqa bat-tora we-hi be-libbi ke-ˀeš ˀoḵeleṯ boˁara be-ḵiljoṯaj ˁaṣura laṣeṯ be-ˁiqqeve ha-riˀšonim ˀarajoṯ šeb-baḥavura geˀone had-doroṯ baˁale ḡevura le-hikkanes ˁimmam be-ˁovi haq-qora li-ḵtov bahem pešaṭim be-ḵeṯuvim u-miḏrašim be-miṣwoṯ we-ˀaggaḏa ˀarukka be-ḵol u-šemura

Suuren ja peljättävän Jumalan nimeen!
Aloitan [uuden] tulkinnan kirjoittamisen Tooran kommentaarien [joukkoon] pelkoa ja kauhua, vapinaa ja vavistuksia sekä pelonsekaista kunnioitusta [tuntien]. Rukoilen ja tunnustan syntini särkynein sydämin ja pirstoutunein sieluin. Pyydän anteeksi, anon anteeksiantoa ja synninpäästoä rähmälläni, polvillani, kumartuneena, kunnes selkärankani kaikki nikamat höltyvät ja sieluni on varmistunut kiistatta siitä, että muurahaisen muna ei ole niin vähäinen korkeimpaan sfääriin nähden kuin minun olematon viisauteni ja riittämätön tietoni Tooran salaisuuksista, jotka on piilotettu hänen taloonsa, kätketty hänen huoneeseensa. Sillä joka kalleus ja ihme, joka syvällinen salaisuus ja ylistetty viisaus on salassa hänen tykönään, sinetöity hänen aarrekammioonsa vihjeen, lausutun tai kirjoitetun sanan taakse.

Niin kuin lausui kuningaskunnan (malḵuṯ) kaavuin ja kruunuin puettu profeetta, Jaakobin Jumalan voideltu ja laulu[ääneltään] suloinen [Daavid]:

Kaikella täydellisellä on rajansa —sen olen nähnyt— mutta sinun käskysi ovat ylen avarat.
Ps. 119:96

Ja onhan kirjoitettu:

Sinun liittosi on ihmeellinen, siksi minä tahdon uskollisesti pysyä siinä.
Ps. 119:129

Vaan mitä [muutakaan] minä voisin tehdä, kun sieluni on kiintynyt Tooraan, ja Toora kuluttaa sydäntäni kuin palava tuli ja on suljettuna munaskuissani, [kuin] kulkea ensimmäisten kannoilla, yhteisön leijonien, sukupolvien ylpeydenaiheiden ja mahdin haltijoiden [perässä] ja hypätä heidän kanssaan syvempään päähän, kirjoittaa heidän laillaan selityksiä raamatunjakeisiin, midrašeihin, käskyihin ja aggadaan. Hyvässä järjestyksessä ja tallessa.

ואשים למאור פני נרות המנורה הטהורה. פרושי רבנו שלמה. עטרת צבי וצפירת תפארה. מוכתר בנימוסו במקרא במשנה ובגמרא. לו משפט הבכורה. בדבריו אהגה. באהבתם אשגה. ועמהם יהיה לנו משא ומתן דרישה וחקירה. בפשטיו ומדרשיו וכל אגדה בצורה. אשר בפירושיו זכורה. ועם רבי אברהם בן עזרא. תהיה לנו תוכחת מגולה ואהבה מסותרה. והאל אשר ממנו לבדו אירא. יצילני מיום עברה. יחשכני משגיאות ומכל חטא ועברה. וידריכני בדרך ישרה. ויפתח לנו שערי אורה. ויזכנו ליום הבשורה. כדכתיב מה נאוו על ההרים רגלי מבשר. משמיע שלום מבשר טוב משמיע ישועה. אומר לציון מלך אלהיך. צרופה אמרתך מאד ועבדך אהבה (תהלים קיט קמ). צדקתך צדק לעולם ותורתך אמת (תהלים קיט קמב). צדק עדותיך לעולם. הבינני ואחיה (תהלים קיט קמד).

פתחה לפירוש התורה

peṯiḥa le-firuš hat-tora

Johdanto Tooran kommentaariin

14

עוד יש בידינו קבלה של אמת, כי כל התורה כולה שמותיו של הקב"ה, שהתיבות מתחלקות לשמות בענין אחד. כאילו תחשוב על דרך משל, כי פסוק בראשית יתחלק לתיבות אחרות, כגון: 'בראש יתברא אלהים', וכל התורה כן, מלבד צירופיהן וגימטריאותיהם של שמות. וכבר כתב רבינו שלמה בפירושיו בתלמוד: "ענין השם הגדול של ע"ב, באיזה ענין הוא, בשלשה פסוקים: 'ויסע', 'ויבא', 'ויט'. ומפני זה ספר תורה שטעה בו באות אחת במלא או בחסר – פסול. כי זה הענין יחייב אותנו לפסול ספר תורה שיחסר בו ו' אחד ממלות 'אותם' שבאו מהם ל"ט מלאים בתורה, או שיכתוב הו' באחד משאר החסרים, וכן כיוצא בזה, אף על פי שאינו מעלה ולא מוריד כפי העולה במחשבה.

ˁod ješ be-jaḏenu qabbala šel ˀemeṯ ki kol hat-tora kullah šemoṯaw šel haq-qadoš baruk huˀ še-hat-tevoṯ miṯḥalleqoṯ li-šmoṯ be-ˁinjan ˀeḥaḏ ke-ˀillu taḥašov ˁal dereḵ mašal ki pasuq berešiṯ jiṯḥalleq le-ṯevoṯ ˀaḥaroṯ ke-ḡon be-roš jiṯbare ˀelohim we-ḵol hat-tora ken mil-levaḏ ṣerufihen we-ḡemaṭriˀoṯehem šel šemoṯ

Käsissämme on yhä tosi perinne (qabbala) , jonka [mukaan] koko Toora [koostuu] Pyhän —olkoon hän siunattu— nimistä. [Tooran] sanat jakautuvat eräällä tavalla nimiksi, ikään kuin voisi ajatella esimerkiksi, että berešiṯ-jae jakautuisi muiksi sanoiksi kuten be-roš jiṯbare ˀelohim ("Aluksi Jumala loi itsensä"). Ja koko Toora samoin riippumatta nimien yhdistelemisistä tai gematrisista arvoista.

פרק א

pereq 1

1. Luku

1

3

ועתה שמע פירוש המקרא על פשוטו נכון וברור. הקב"ה ברא כל הנבראים מאפיסה מוחלטת. ואין אצלנו בלשון הקדש בהוצאת היש מאין אלא לשון "ברא"; ואין כל ה"נעשה" – תחת השמש או למעלה – הווה מן האין התחלה ראשונה. אבל הוציא מן האפס הגמור המוחלט יסוד דק מאד, אין בו ממש, אבל הוא כוח ממציא, מוכן לקבל הצורה ולצאת מן הכוח אל הפועל. והוא החומר הראשון, נקרא ליוונים "היולי". ואחר ההיולי לא ברא דבר, אבל יצר ועשה, כי ממנו המציא הכל והלביש הצורות ותיקן אותן.

we-ˁatta šemaˁ piruš ham-miqra ˁal pešuṭo naḵon we-barura haq-qadoš baruḵ huˀ bara ḵol han-nivraˀim me-ˀafisa muḥleṭeṯ we-ˀen ˀeṣlenu bal-lašon haq-qadoš be-hoṣaˀaṯ haj-ješ me-ˀajin ˀella lašon bara we-ˀen kol han-naˁaśe taḥaṯ haš-šemeš ˀo le-maˁla howe min ha-ˀajin haṯḥala rišona ˀaval hoṣiˀ min ha-ˀefes hag-gamur ham-muḥleṭeṯ jesoḏ daq meˀoḏ ˀen bo mammaš ˀaval huˀ koaḥ mamṣiˀ muḵan le-qabbel haṣ-ṣura we-laṣeṯ min hak-koaḥ ˀal hap-poˁal we-huˀ ha-ḥomer ha-riˀšon niqra laj-jonim hyle we-ˀaḥar ha-hyle loˀ bara davar ˀaval jaṣar we-ˁaśa ki mimmenno himṣiˀ hak-kol we-hilviš haṣ-ṣuroṯ we-ṯiqqen ˀoṯan

Ja nyt! Kuule oikeaa ja selkeää kommentaaria pyhistä kirjoituksista niiden tavallisessa merkityksessä (pešaṭ). Pyhä —olkoon Hän siunattu— loi kaikki luotavat täysin tyhjästä. Eikä tykönämme pyhässä kielessä ole muuta sanaa kuin "luoda" [ilmaisemaan] olevan tulemista ei-olevasta (ˀajin). Kaikella/millään auringon alle tai ylle tehdyllä ei ole ensimmäistä alkuperää ˀajinissa. Vaan Hän toi täysin typötyhjästä erittäin hienojakoisen aineettoman perustan (jesoḏ), tuotteliaan voiman, joka on valmis vastaanottamaan muodon ja siirtymään potentiaalisesta aktuaaliseen. Tämä on alkuaine, jota kreikkalaiset kutsuivat hyleksi. Ja hylen jälkeen Hän ei luonut mitään, vaan "muotoili" ja "teki", sillä hylestä Hän tuotti kaiken ja puki sen muotoihin ja laittoi sen kuntoon.


Me-roˀš miq-qaḏme ˁolamim

מראש מקדמי עולמים
נמצאתי במכמניו החתומים.
מאין המציאני, ולקץ ימים
נשאלתי מן המלך.

me-roˀš miq-qaḏme ˁolamim
nimṣeˀti ve-miḵmannaw ha-ḥaṯumim.
me-ˀajin himṣiˀani, u-lqeṣ jamim
nišˀalti min ham-meleḵ.

Iankaikkisuudesta, kaiken alusta (Sananl. 8:23)
Olen ollut läsnä (Jes. 65:1) hänen kätkettyjen aarteittensa joukossa.
Ei-mistään hän minut tuotti, ja jonkin ajan kuluttua
Pyysin kuninkaalta luvan [lähteä] (Neh. 13:6).

שלשלת חיי מיסוד המערכה,
למשך תבנית בתמונה ערוכה,
לשקל על ידי עושי המלאכה,
להביא אל גנזי המלך.

šalšeleṯ ḥajjaj misoḏ ham-maˁaraḵa,
limšoḵ tavniṯ bi-ṯmuna ˁaruḵa,
lišqol ˁal jeḏe ˁośe ham-melaˀka,
le-haviˀ ˀel ginze ham-meleḵ.

Minun elämäni ketju [on lähtöisin] kosmoksen perustuksista.
Ne soivat [sille] hahmon kosmisen muodon avulla,
[Ja] luovuttivat [sen] rahastonhoitajille
Vietäväksi kuninkaan aarrekammioihin (Est. 3:9).

הופיע לגלות אשר הטמין.
הן משמאל הגלה ומהימין.
ממעלות היורדות מן
ברכת השלח לגן המלך.

hofiaˁ leḡalloṯ ˀašer hiṭmin.
hen miš-šemoˀl heḡla u-me-haj-jamin
mammaˁaloṯ haj-joreḏoṯ min
bereḵaṯ haš-šelaḥ le-ḡan ham-meleḵ.

Hän loisti paljastaakseen [sen], minkä oli piilottanut.
Vasemmalta hän karkoitti/paljasti [sen] ja oikealta
Pitkin askelmia, jotka viettävät alas
Kuninkaan puutarhan vesijohtolammikolta (Neh. 3:15).

בעפר רקמתי, ואם רוחך בי נשוב.
בנת לרעי כגר בארץ אהיה חשוב.
'עד מתי יהיה מהלכך ומתי תשוב
וייטב לפני המלך?'

beˁafar ruqqamti we-ˀim ruḥaḵa bi našuv.
banta lereˁi, ke-ḡer ba-ˀareṣ ˀehje ḥašuv.
'ˁaḏ maṯai jihje mahalaḵeka u-maṯai tašuv
waj-jiṭav lifne ham-meleḵ?'

Olen muodostunut (Ps. 139:15) tomusta, vaikka henkesi puhaltaa minussa.
Sinä näet aikeeni (Ps. 139:2). Minua on pidettävä muukalaisena maan päällä (Jer. 14:8).
'Kuinka kauan matkasi kestäisi? Milloin tulisit takaisin?
Kuningas näki hyväksi lähettää minut (Neh. 2:6).'

נר לרגלי שמת ולנתיבתי,
תחפש כל חדרי בטן ברוח נדיבתי,
ובצאתי מלפניך הזהרת אותי:
ירא את יי, בני, ומלך!

ner le-raḡli śamta we-lintivaṯi,
teḥappeś kol ḥaḏre veṭen be-ruaḥ neḏivaṯi,
u-vṣeˀti mil-le-faneḵa hizharta ˀoṯi:
jeraˀ ˀeṯ jhwh, beni, wam-meleḵ!

Asetit lampun, joka valaisee askeleeni ja matkani (Ps. 119:105).
Tutkit sydämen perimmät sopet (Sananl. 20:27) alttiin henkeni avulla (Ps. 51:14).
Ja lähtiessäni luotasi sinä varoitit minua:
Pelkää Jahwea, poikani, ja kuningasta!

נתת בידי לב מאזני משפט ופלס.
אם לחסד ימציאני - בו אתעלס,
ואם לרעה - יהיה לעג וקלס,
כי לא היתה מהמלך.

naṯatta biḏe lev moˀzene mišpaṭ wa-feles.
ˀim le-ḥeseḏ jamṣiˀeni - bo ˀeṯˁalles,
we-ˀim le-raˁa - jihje laˁaḡ we-qeles,
ki loˀ hajeṯa me-ham-meleḵ.

Olet antanut sydämeni käsiin puntarin ja vaa'an (Sananl. 16:11).
Jos se tuo minulle siunauksen (Job 37:13) - siitä nautin
Jos kirouksen - se olkoon pilkaksi ja ivaksi (Ps. 44:14 ja 79:4)
Sillä kuninkaalla ei ollut [siihen] osuutta (2 Sam 3:37).

חגור חרדות להודות פשעי אחיש
בטרם לבית מועד כבדי גז חיש.
שם תוי בפני יענה - ומי יכחיש
את אגרות המלך?

ḥaḡur ḥaraḏoṯ lehoḏoṯ pišˁi ˀaḥiš
be-ṭerem le-veṯ moˁeḏ kevoḏi gaz ḥiš.
šam tawi be-fanaj jaˁane - u-mi jaḵḥiš
ˀeṯ ˀiggeroṯ ham-meleḵ?

Vavisten kiiruhdan tunnustamaan pešaˁ-syntini
Ennen kuin kunniani kiitää (Ps. 90:10) kokoontumispaikkaan.
Siellä allekirjoitukseni puhuu minua vastaan (Job 31:35) - ja kukapa voi mitätöidä
Kuninkaan mahtikirjeet (Neh. 2:9)?

נסמכתי עליך ולא למעשי אפנה,
כי אמרתי: עולם חסד יבנה.
בטרם אקרא הלא תענה,
כי בשתי לשאול מן המלך.

nismaḵti ˁaleḵa we- loˀ lemaˁśaj ˀefne,
ki ˀamarti: ˁolam ḥeseḏ jibbane.
be-ṭerem ˀeqraˀ ha-loˀ taˁane,
ki bošti lišˀol min ham-meleḵ.

Tukeudun sinuun (Ps. 71:6) enkä käänny tekojani kohti,
Minä sanon: ikiajoiksi on armo rakennettu (Ps. 89:3).
Ennen kuin ehdin kysyä, etkö jo vastaa,
Sillä minua hävetti pyytää kuninkaalta (Esra 8:22).

דרכיך ינחמוני, כי שמעתי עוונות תכבש.
ובך חסיה נפשי ולא תבוש,
כי הגוף במסגר תכבש,
והיא - בהיכלי מלך!

deraḵeḵa jenaḥamuni, ki šamaˁti ˁawonoṯ tiḵboš.
u-veḵa ḥasaja nafši we-loˀ tevoš,
ki hag-guf bam-masger tiḵboš,
we-hiˀ - be-heḵle meleḵ!

Sinun tiesi lohduttavat minua, sillä olenhan kuullut, että poljet maahan ˁawon-synnit.
Ja sinuun minun sieluni turvaa (Ps. 57:2) eikä häpeä,
Sillä ruumiin sinä poljet hautaan,
Mutta [sielu] on kuninkaan palatseissa.

יודעת אז: בשחת אותי תטבל,
הלא אם שלמתה חבול תחבל -
תשיבנו לה אחרי תסבל
המשפט אשר שפט המלך.

joḏaˁaṯ ˀaz: baš-šaḥaṯ ˀoṯi tiṭbol,
ha-loˀ ˀim śalmaṯah ḥavol taḥbol -
tešivennu lah ˀaḥare tisbol
ham-mišpaṭ ˀašer śafaṭ ham-meleḵ.

[Sielu] tietää kuitenkin: [vaikka] sinä ryvettäisit minut likakuopassa,
Vaikka ottaisit pantiksi sielun viitan -
Palautat se hänelle (2 Moos. 22:25), kun hän on kärsinyt
Tuomion, jonka kuningas oli antanut (1 Kun. 3:28).

חזק יד חלושה ותשב לה באיתן.
ובעת ישובו הדברים להויתן
תשנה לטוב מגנת הביתן
הפרדס אשר למלך.

ḥazzeḳ jaḏ ḥaluša we-ṯešev lah beˀeṯan.
u-ve-ˁeṯ jašuvu had-devarim lahawajaṯan
tešanneha le-ṭov migginnaṯ hab-biṯan
hap-parḏes ˀašer lam-meleḵ.

Vahvista heikkoa kättä ja pidä se jäntevänä (1 Moos 49:24).
Ja sinä hetkenä kun kaikki palaa alkutilaansa
Siirrä hänet kuninkaan palatsin sisäpihan
puutarhan parhaimpaan osaan (Est. 2:9 ja 7:8).